מחלות שבני אדם סובלים מהן מסווגות על ידי מדע הרפואה המודרני לשתי קטגוריות רחבות: פיזית ונפשית. במחלות אלה מטפלים בתרופות פנימיות ו\או בתרופות חיצוניות או בטיפולים רפואיים. חכמי הודו הקדמונים העמיקו חקר במיסתורין של החיים באמצעות מדיטציה ולמדו כי המחלות אינן נגרמות על ידי חשיפה בשוגג לחיידקים או לגורמי מחלה כפי שמאמינים מדענים רפואיים. הם למדו שהרבה מהסבל האנושי נגרם למעשה על ידי פעולות של כל אדם בחייו או חייה הקודמים. כל פעולה, לטוב ולרע, מביאה לתגובה באותו מחזור חיים, או מועברת למחזור החיים הבא. מאחר שכל פרט הינו לכוד במעגל אינסופי של מוות וחיים, הסבל מהמחלות ומעליות ומורדות החיים נמשך ללא הרף. במילים אחרות, החוק הרוחני של הקארמה – פעולות שנעשו בחיים קודמים אשר גורמות למחלות וצורות אחרות של סבל בחיים הנוכחיים – שולטת בקיום האנושי, בחיים שלאחר החיים, במעגל שאינו נגמר.
החכם ההודי פטנג’לי, בספרו על היוגה סוטרה, סיווג את המחלות לשלש קטגוריות – פיזית (Ādhidehik), נפשית (Ādhibhautik) ורוחנית (Ādhidaivik). מחלה רוחנית זקוקה לתרופה רוחנית. רק תרגול קבוע של יוגה בהדרכתו של מאסטר רוחני כמו גורו סייאג תוכל לעזור למתרגל למצוא תרופה רוחנית לכל החוליים והייסורים. תרגול הסיגס עוזר לתלמיד לנתק את רשת קורי הקארמה של העבר, להיפטר מהמחלות ולהגשים את מטרת חייו\חייה האמיתית באמצעות הגשמה עצמית (אטמה סאקשאטקאר).
